לטיפוגרפיה ובחירת פונט חשיבות רבת משקל. הטיפוגרפיה יכולה לקבוע את הטון ואת התחושה, ואף להשפיע על הפרשנות של התוכן.

מהי טיפוגרפיה (Typography) – טיפוגרפיה היא אומנות וטכניקה של סידור ועיצוב טקסט. היא נועדה להפוך את הטקסט לנגיש וקריא ועם זאת גם אסתטי ומשקף מסרים. מלאכה זו, כוללת סידור אותיות, בחירת גופנים, גודל אות, גודל השוליים, אורך שורה, ריווח בין שורות, בין מילים, בין אותיות ובין צמדי אותיות. ארגון הטקסט בתוך פורמט, יצירת מבנה והיררכיה בטקסט בהתאם לתוכן ולהקשר. במלאכת הטיפוגרפיה עוסקים, בין היתר, מעצבים גרפיים, מעצבי אותיות, טיפוגרפיים ופרסומאים.

בחירת פונט היא עניין משמעותי עבור כל פרויקט בעיצוב גרפי, יש לבחור את הפונט בהתחשב בקהל היעד ובמסר. כדאי לשמור על פשטות, לעבוד עם משקלים שונים ולוודא שהטקסט יהיה קריא. ניתן לעבוד עם פונטים חינמיים אך אם אתם מעוניינים לשדרג את העבודה ולתת לה מראה ייחודי, כדאי לשקול לעבוד עם פונטים בתשלום. 

כיצד בוחרים פונט מתאים?

ראשית חשוב להתחשב בקהל היעד, במותג ובתחושה שאותה חשוב לנו לעורר באמצעות הטיפוגרפיה. אם ניקח לדוגמא: גוף כמו ‘בנק’ –  אשר מעוניין בעיקר לשדר ביסוס ומקצועיות, נצטרך לבחור בגופן קלאסי ומאופק. לעומת זאת, חברת אופנה למשל, שמעוניינת לשדר מודרניות, חדשנות ועדכניות. נוכל לבחור עבורה פונט עם מראה אחר ייחודי ומפתיע.

על הפונט הנבחר להיות קריא בכל מקום שבו הוא מופיע. פונט עשוי היטב יהיה קריא יותר, ויכיל מאפיינים דומים לאורך התווים, כמו עובי אחיד וסגנון זהה. אם מדובר בפסקאות ארוכות של טקסט, יש לוודא שהפונט הנבחר יהיה קריא גם כשהוא קטן. כמו כן, כדאי לוודא שהגופן עם ריווח טוב בין האותיות. במידה ומעצבים גושי מלל גדולים מומלץ להשתמש בפונט במשקל (עובי) דק.

ניתן לסווג את הגופנים לקבוצות שונות: העיקרית בהם אלו פונטים עם תגים (serif) ופונטים ללא תגים (sans-serif ). התגים הם קווים קטנים המחוברים לחלק העליון של האות:

פונט סריף – משויך לרוב לתחושה יותר קלאסית, מבוססת ומהודרת. ההנחה המקובלת היא שפונט הכולל תגים מתאים יותר לטקסט מודפס, וכותרות והסיבה לכך היא מפני שהתגים מסייעים לעין לנוע מאות אחת לשנייה בצורה חלקה יותר.

פונט ללא תגים – לפונטים מסוג זה יש נראות מודרנית וחדשנית, מאחר ומבחינה היסטורית התחילו להשתמש בהם מאוחר יותר. מקובל להשתמש בפונט ללא תגים עבור צגי מחשב. כאשר צגי מחשב החלו להופיע לראשונה, ניתן היה להבחין שפונט הכולל תגים לא נראה כראוי על המסך, משום שלמסך היה רזולוציה נמוכה פי עשרה מרזולוציה לדפוס, ולכן לא היו מספיק פיקסלים על המסך על מנת להראות את הפונט בצורה טובה. ככל שיש פחות פרטים שצריך להעביר כך האות תהיה קריאה יותר, ותתאים למגוון רחב יותר של מסכים.

כיצד נשלב פונט בצורה נכונה בעיצוב?

1. שימוש בפונט עם מספר משקלים – הדרך הבטוחה והסולידית לשילוב פונט בעבודה היא לקחת פונט יחיד ולהשתמש בו במספר משקלים וגדלים על מנת ליצור היררכיה ויזואלית וניגודיות. משקל של פונט מגדיר את מידת העובי שלו. פונט שבו קיימים משקלים שונים יהיה יותר גמיש ונוכל ליצור בעזרתו היררכיה ויזואלית בצורה קלה יותר. (היררכיה ויזואלית מתייחסת לארגון ולהצגה של פרטי מידע, בדרך שמרמזת על חשיבותם. לדוגמא, עבור כותרת ראשית נבחר במשקל כבד יותר ובטקסט גדול יותר, לעומת תת כותרת שתהיה קטנה יותר ובמשקל דק יותר). מכיוון שהמשקלים הם מאותה משפחת פונטים, הדבר מבטיח שנקבל נראות אחידה ושהפונטים יעבדו טוב יחד.

2. שמירה על פשוטות – כדאי לעשות זאת חשוב ולנסות לשלב בתחילה רק פונט אחד או שניים. בדרך כלל כשמנסים לשלב שלושה פונטים או יותר, העיצוב מתחיל להראות מבולגן, מבולבל ולא אחיד.

3. יצירת היררכיה – לוודא שקיים הבדל משמעותי מבחינת הגודל בין הכותרת לתת-כותרת ולתוכן, כך שהקורא יוכל בקלות להבדיל בין הסוגים השונים של הטקסט ואת רמת החשיבות של כל אלמנט.
4. פונטים בתשלום לעומת פונטים חינמיים – במידה ופונטים נרכשו הם בדרך כלל יהיו ברמה גבוהה מאוד הם נוצרו ע”י מיטב המעצבים וכדי להשתמש בהם נדרש לרכוש רישיון. פונטים בתשלום ישפרו את הנראות ואת רמת העיצוב וניתן יהיה לראות הבדל משמעותי ברמת העבודה לעומת העבודה עם גופנים חינמיים. היתרון השני הוא מגוון – למרות שקיימים פונטים טובים חינמיים בעברית, אין היצע מאוד רחב של סגנונות וברוב המקרים מדובר על גופנים שנראים די סטנדרטיים, כמו כן במרבית המקרים הגופנים אינם מגיעים עם משקלים מה שיכול להקשות על תהליך העיצוב. לעומתם יש היצע מאוד רחב של סגנונות עבור פונטים בתשלום, וברוב המקרים הגופן מגיע עם לפחות שני משקלים או יותר.